chellyabraham-eitan.com - מתוך להעיר את האנזימים

Default | English |

שירים מתוך ספריי

אירועי תרבות וספרות

אלבום תמונות

אדם, אדמה ועץ השדה בעיר הנבנית

נַחַשֵׁי תְּעוּפָה מִתְפַּתְּלִים בְּשָׁחֹר בּוֹלְעִים אַט-אַט

אֶת יְרֹק-הָרֵאָה. צַעֲצוּעִים מְמֻנָּעִים, דְּגָמִים חֲדִישִׁים,

דּוֹהֲרִים עַל מַרְבָדִים כֵּהִים. אֲדָמָה פּוֹשֶׁטֶת גְּלִימָה יְרֻקָּה

לוֹבֶשֶׁת תַּכְרִיכֵי אַסְפַלְט וּבָתִּים מֵאֲחוֹרֵי חוֹמוֹת

אוֹטְמוֹת פִּיחַ וְרַעַשׁ וּבְכִי מְתַמְרֵן מִתַּמֵּר אֶל הַגָּרוֹן ונֶעֱצָר

כְּעָשָׁן נֶחְנָק בֵּין הַבָּתִּים הַחֲצוּיִים לְלֹא גַּגּוֹת, קוֹדְרִים לְלֹא טִיחַ

אָבָק לָבָן עוֹלֶה בְּכָל מָקוֹם בְּפַאֲתֵי הָעִיר הַנִּבְנֵית

רַכֶּבֶת מְשַׁקְשֶׁקֶת אֶל טַבּוּר הָעִיר. אֲנָשִׁים נִפְלָטִים מִמֶּנָּהּ נִבְלָעִים

בַּקַּנְיוֹן הַמְּפֹאָר.הֲמוֹן סְפָרִים וְצֹמֶת אֶפְשָׁרֻיּוֹת.אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת הַבְּכִי
הַמִּשְׁתּוֹרֵר בְּתוֹכִי, מִשְׁתּוֹלֵּל. שִׁיר מִתְסַכֵּל, מְתַסְכֵּל, מִסְתַּכֵּל

שׁוֹאֵל שְׁאֵלַת תָּם, אֵינוֹ יוֹדֵע לִשְאֹל אוֹ לוֹמַר דְּבַר מָה חָכָם, לְהַגִּיד
וּלְקַלֵּס, לִבְנוֹת לַמְּשׁוֹרְרִים מָקוֹם בְּעִיר הֶעָתִּיד, לִפְרֹץ אֶת הַזְּמָן

לִפְרֹץ אֶת רוּחַ הָאָדָם, לְהַרְגִּיעַ אֶת הַדָּם הַמִּסְתַּעֵר, הַמִּצְטַעֵר
עַל הַחֹלִי, עַל הַכְּאֵב שֶׁלֹּא נִכְנַע לַגְּלוּלוֹת, עַל הַפַּחַד לְאַבֵּד,

לֹאבַד, לְבַד

הַרְבֵּה לְבַד

הַרְבֵּה בָּתִּים יָפִים נִבְנוּ: בֵּית פַּיִס, הֵיכַל תַּרְבּוּת, בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת,

בְּרֵכוֹת וַאֲגַם, גַּנִּים וּפָּארְקִים. לַכְּלָבִים הִבְטִיחוּ פָּארְק נִפְרָד

שֶׁהַאֲנָשִׁים לֹא יָצִיקוּ לָהֶם, שֶׁלֹּא יַפְרִיעוּ לְאָשְׁרָם הַכַּלְבִּי
גַּם מְשׁוֹרְרֵי הָעִיר מְחַפְּשִׂים מָקוֹם לְהִתְיַחֵדבְּצַוְתָא, לְשׁוֹרֵר
לְהַשִּׁיק סְפָרִים, לְהַשִּׁיק גְּבִיעִים, לְהִתְאַוְרֵר מִן הַשֻּׁלְחָן הַנֶּעֱצָב

מִכֹּבֶד הַשִּׁירִים הַנִּשְׁנָקִים, מַזִּילִים אֶת עַצְמָם כִּדְמָעוֹת

אֶת מִי מְעַנְיְּנִים הַשִּׁירִים הַבּוֹכִים וְנֶאֱנָקִים

אֶת מִי מְעַנְיְּנִים הַשִּׁירִים הַחִוְּרָנִים

אַל נַשְׁלִיכֵם כְּעָלִים לְעֵת מַאֲפִירָה בִּידֵי אַדְרִיכָלֵי הַזְּמָן וְהַסְּפָרִים

הַשִּׁיר מַחֲמִיץ אֶת עַצְמוֹ וּפוֹסֵח עַל מְזוּזוֹת בָּתָּיו

הַרְבֵּה בָּתִּים נִכְתָּבִים

הִזְמִינוּ אֶת הַמְּשׁוֹרֶרֶת לַפֶסְטִיבָל לִקְרֹא שִׁירִים

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בָּתַּיִךְ וְקוֹרְאָיו, וְקוֹרְעָיו, עוֹד יְהַלְּלוּךְ סֶלָה.סֶלַע

נִטְחַן בְּמַזְלֵג הַדַּחְפּוֹר. מִתְפּוֹרֵר וְנָמוֹג כְּאִלּוּ הָיָה אָדָם

בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ. בָּתֵּי הַשִּׁיר נִטְחָנִים בִּכְאֵב יוֹלַדְתוֹ

עֵץ הֶחָרוּב זְקַן הַיָּמִים מַשִּׁיר פֵּרוֹתָיו הַמְּאֻבָּקִים טֶרֶם גְּדִיעָתוֹ

מִשְּׁבִיל חַיָּיו. עוֹד מְעַט יַעְטֶה תַּכְרִיךְ אַסְפַלְט

וּגְשָׁרִים יִבָּנוּ מֵאֵי כָּאן לְאֵי שָׁם. עֲלֵיהֶם יִדְהֲרוּ מְכוֹנִיּוֹת וְרַכָּבוֹת

כְּיָמִים, כְּאָפַנֵּי צַעֲצוּעַ שֶׁל יַלְדֵי הַמָּחָר – נְהָגָיו שֶׁל שַׁחַר חָדָשׁ.
וּמָה עַל שְׂרִידֵי הָעֵצִים כְּשֶׁיֹּאחָזוּ בְּהֶגֶה הַזְּמַן

וְכַמָּה מַיִם יִזְרְמוּ בַּנְּחַלִים וּבַאֲגַמֵּי תּוֹדָעַת הָאָדָם?

וְהַמְּשׁוֹרֶרֶת?עֲדַיִן פּוֹחֶדֶת לָגַּעַת בַּפֶּצַע הֲכִי עָמֹק בַּדָּם

פּוֹחֶדֶת לִנְבֹר כְּדַחְפּוֹר בַּסְּלָעִים הַנִּטְחָנִים עַד דַק וְנֶעֱלָמִים

פּוֹחֶדֶתמֵהַפַּחַד לִפְחֹד בְּקוֹל דַּק וְנֶעֱלָם. הַפֶסְטִיבָל מַתְחִיל וְהִיא
עֲדַיִן כָּאן, מַזִּילָה אֶת עַצְמָהּ לָדַעַת

3.4.10

מצב צבירה של הרוח

דַּי בְּמִלָּה לְשַׁנּוֹת אֶת מַצַּב הַצְּבִירָה שֶׁל הָרוּחַ

וּלְהָבִיאָהּ לְמַצָּב נְזִילָה

שָׁעָה שֶׁהַגּוּף מִתְנַפֵּחַ וּמִתְכַּוֵּץ וְרוֹטֵט כְּאַקּוֹרְדְּיוֹן

לְפִי הָאַקּוֹרְד, לְפִי צְלִילֵי הָרוּחַ.

מְכִינָה אֶת הַשַּׁבָּת וְנִזְכֶּרֶת בְּאִמִּי.

רֵיחוֹת מַרְקִידִים אֶת הַכְּתָלִים,

אֶת הָאַפִּים הַנִּכְנָסִים לַמִּטְבָּח לְרַחְרֵחַ וְלִטְעֹם.

בְּאַפִּי עוֹלִים רֵיחוֹת עוּגוֹת הַשְּׁמָרִים וְהַמָּרָק שֶׁל אִמִּי

מְהוּלִים זֶה בַּזֶּה בַּאֲוִיר הַמְּתַקְתַּק, הַמְּתַקְתֵּק שֶׁל יְמֵי שִׁשִּׁי.

מָתוֹק וּמַר מְפָרְקִים אֶת הַשּׁוּרוֹת הַנִּכְתָּבוֹת

לְעִתִּים אֶת כּוֹתַבְתָּן

אַךְ הִגִּיעַ אָבִיב וּכְבָר גָּנַז עָצְמוֹ מֵעֵבֶר לַיָּם

נֶעֱלַם עִם רֵיחוֹתָיו טֶרֶם הִסְפַּקְתִּי...

מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים לְפָנַי. יָדַי הוֹפְכוֹת בֵּין הַדַּפִּים

וּמְאַמְּצוֹת אֶת קֹהֶלֶת

דִּמְעָה נוֹשֶׁרֶת עַל הַמִּלָּה "הֶבֶל" וּמוֹחֶקֶת אוֹתָהּ.

נִשְׁאֲרוּ "הֲבָלִים" וְכֶתֶם שָׁחֹר לְיָדָם

אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בַּחַלּוֹן

כֶּתֶם שָׁחֹר על מוֹדִיעִין המִתְכּוֹנֶנֶת לְפֶסַח.

הַגֶּשֶׁם מַטְבִּיל אֶת הַבָּתִּים וְהַגַּנִּים

"מַגְעִיל" אֶת הַטֶּבַע עַל-יְדֵי שָׂרָף וְלֹא עַל-יְדֵי אָדָם

שׁוּרוֹת נִכְתָּבוֹת עַל-יְדֵי בַּת אָדָם, לֹא עַל-יְדֵי שָׂרַף

אֲנִי נִקְרֵאת עַל הַדַּף

אֲנִי נִקְרַעַתְּ עַל הַדַּף

חוּטֵי מַחְשָׁבוֹת קְרוּעִים

פֵּרוּרִים פֵּרוּרִים, פֵּרוּרֵי מַצָּה, פֵּרוּרֵי נְשָׁמָה

שָׁמְרֵנִי אֵל כְּאִשּׁוֹן בַּת-עַיִן. שְׁמֹר אֶת הַגַּעְגּוּעִים.

הֵם כּוֹתְבִים אוֹתִי וְנִמְלָטִים כְּמִלִּים נִשְׁמָטוֹת זוֹ אַחַר זוֹ

נִשְׁכָּחוֹת כַּעֲנָנִים רֵיקִים מִגֶּשֶׁם, נְמוֹגִים בְּרוּחַ

שִׁיר כּוֹתֵב אֶת עַצְמוֹ עַל הַדַּף בְּשֻׁלְחָן נְכָאִים

מוּל חַלּוֹן פָּתוּחַ

אֲנִי כָּאן. אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת שָׁם בַּפֶסְטִיבָל,

לִפְגֹּשׁ מִלִּים שֶׁל אֲחֵרִים

לִקְרֹא בְּ הַ טְ עָ מָ ה אֶל הַמִּקְרוֹפוֹן הַצָּרוּד

אֲבָל גּוּפִי אֶבֶן, רָכוּן אֶל הַשֻּׁלְחָן בְּחִוְּרוֹנוֹ

אֶל עַבְדֵי הַזְּמָן, אֶל עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים שֶׁל עִדָּן הַמַּחְשֵׁב
הַבּוֹלֵעַ לְתוֹכוֹ מִלִּים, נְשָׁמָה תּוֹעָה, דְּמָעוֹת מְתַקְתְּקוֹת, מֻקְלָדוֹת

פּוֹתַחַת אֶת הָאִ-מֵייל, מֵאָה בְּרָכוֹת לֶחָג – לְקַבֵּל וְלִשְׁלֹחַ

יָצָאנוּ מֵהַפִּירָמִידוֹת אֶל עַבְדוּת אַחֶרֶת

לֵאָה (גולדברג) וְרָחֵל נָעֲלוּ אֶת הַשִּׁיר בַּמְּגֵרָה

אֲנִי מְשַׁלַּחַת אֶת הַשִּׁיר לִרְשִׁימַת הַתְּפוּצָה וּכְבָר הוּא מִתְאָרֵחַ

בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר מְקַבֵּל חִיּוּכִים וּמַגָּע

רַק יָצָא מֵרֶחֶם וּכְבָר עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ כְּבַר מִצְוָה, מִתְנַתֵּק מֵהוֹרָתוֹ

פּוֹעֶה מִשִׂמְחָה חַד-גַדְיָא. אֲנִי גּוֹעָה בִּבְכִי

נְגוּעַת חֲרָטָה

געגועי אביב כותבים אותי

גַּעְגּוּעֵי אָבִיב כּוֹתְבִים אוֹתִי וְנִמְלָטִים כְּמִלִּים נִשְׁכָּחוֹת

עֲנָנִים רֵיקִים מִגֶּשֶׁם נְמוֹגִים כְּנוֹצוֹת בָּרוּחַ

כְּאִלּוּ הָיוּ שִׁיר שֶׁלֹּא מַצְלִיחַ לְבַטֵּא אֶת הוֹרָתוֹ

שִׁיר כּוֹתֵב אֶת עַצְמוֹ. הָעִפָּרוֹן מְשַׁיֵּט עַל הַדַּף כְּמִכְחוֹל

אֲחוּז דִּבּוּק, שׁוֹפֵךְ אֶת צֶבַע הַתּוֹדָעָה בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת עֵירֹמָה

עַצְבוּת נִשְׁפֶּכֶת מִשְּׁפוֹפֶרֶת הַתּוֹדָעָה

כְּשׁוֹפָרוֹת אִלְּמִים.

רְכוּנָה בְּחִוָּרוֹן אֶל הַדַּף הַמַּלְבִּין כְּפָנַי וּפוֹסַחַת עָלָיו

פּוֹנָה אֶל עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים שֶׁל הַדּוֹר, אֶל הַמֵּיילִים הָרַבִּים

שֶׁהִצְטַבְּרוּ וּמַמְתִּינִים לְמַעֲנֶה – מֵאָה וְיוֹתֵר, וְהוֹתֵר בְּרָכוֹת לַחַג,

לְקַבֵּל, לִשְׁלֹחַ, לְהָשִׁיב בִּרְכַת אָבִיב

מַצָּגוֹת שֶׁל פְּרִיחָה מְצֹרָפוֹת לַבְּרָכָה

הַפְּרִיחָה בַּחוּץ תִּקְמַל עַד שֶׁנְּסַיֵּם אֶת הַמְּלָאכָה

יָצָאנוּ מִן הַפִּירָמִידוֹת וְהִגַּעְנוּ לִנְקֻדַּת הָרֵאשִׁית

אֶל הָעַבְדוּת הָעַכְשָׁוִית

אֲנִי מְשִׁיבָה בְּרָכָה וְשִׁיר, לֹא לְהַלְאוֹת בְּמַצֶּגֶת שֶׁמַּגִּיעָה

בַּפַּעַם הָעֲשִׂירִית וּמִתְגַּלְגֶּלֶת מִשָּׁנָה לְשָׁנָה

מוֹצֵאת אֶת שִׁירִי מִתְאָרֵחַ בָּרֶשֶׁת וּמְשׂוֹחֵחַ עִם נִמְעָנָיו

יָצָא מֵרֶחֶם וּכְבָר יוֹצֵא לְדֶרֶךְ עַצְמָאִית מִתְנַתֵּק מֵהוֹרָתוֹ

בְּשִׂמְחַת שִׁחְרוּר, כְּאִלּוּ יָצָא מִן הַפִּירָמִידָה שֶׁל פַּרְעֹה

שִׁיר זֶה מִתְפַּקֵּעַ מִגַּעְגּוּעָיו

כְּעָנָן עוֹצֵר רִבּוֹא גְּשָׁמָיו

וְנֶחְנָק

אביב ואגם פתע

הָאָבִיב בְּמוֹדִיעִין מִתְרוֹנֵן וּפוֹרֵחַ,

וּמֹשֶׁה לֹא הִכָּה בַּסֶּלַע, וַיְּהִי אֲגַם

בִּגְדוֹתָיו אָבִיב קֵרֵחַ

שְׂדֵה פְּרָגִים וְחַרְצִיּוֹת הָיָה שָׁם קֹדֶם

וְעַכְשָׁו תִּגְלַחַת. תִּפְרַחַת בַּגְּבָעוֹת

שֶׁלֹּא נִבְתְּקוּ קְרוּמֵיהֶן בְּשִׁנֵּי הַדַּחְפּוֹר.

הַתְּאֵנִים חָנְטוּ פַּגֵיהֶן וּבַכְּרָמִים סְמָדַר רֵיחָנִי

פִּתֵּחַ, יְמַלֵּא אַרְבַּע כּוֹסוֹת בַּסֵּדֶר הַבָּא.

חֲרָקִים רוֹחֲשִׁים אַהֲבָה וַהֲמוֹנֵי פַּרְפָּרִים

וְלַבְנִינִים מֻכְתָּמִים בְּיָרֹק וּבְשָׁחֹר

בִּסְחַרְחֶרֶת רְבִיָּה.

הָאִרוּסִים הִקְדִּימוּ פְּרִיחָתָם

הָאֲרוּסִים קָבְעוּ יוֹם חֲתֻנָּתָם

גֶּשֶׁם פִּתְאֹם בִּלְבֵּל טֶבַע בְּרִיאָה

הֶעֱלָה אֶת מִפְלַס הָאֲגַם שֶצָּץ בִּן לַיְלָה.

פּוּרִים חָרְפִּי וָקַר

וּפֶסַח דּוֹמֶה לוֹ – מְעֻקָּר-שֶׁמֶשׁ, רַכְרוּכִי,

מִתְעַגֵּם, מְ גַּ מְ גֵּ ם כְּסִימְפוֹנְיָה בִּלְתִּי בְּרוּרָה

אוּלַי מָחָר סֵדֵר פֶּסַח – כֹּה לֶחַי!

בַּצּוֹמֵחַ וְלָחַי

אפריל, תש"ע

אז ישיר

"יֵשׁ לִי חוֹר בַּלֵּב" – הִפְטִיר

וּתְבוּנַת עֵינָיו נִפְקְחָה כִּמְנִיפַת שֶׁמֶשׁ

מִתּוֹךְ הִלָּה וְרֻדָּה.

בְּלִבִּי הַחוֹר – עָנְתָה אִלְמוּתִי

חוֹר בְּלִבִּי שׁוֹכֵן מִקֶּדֶם

יַלְדָה עִם חוֹר

נִפְעַר לְבוֹר

מָלֵא שְׁכָבוֹת פִּיחַ וְחוֹל

הַזְּמָן.

מַחְלִיף גְּוָנִים כְּצִבְעֵי הָעִתִּים

כְּתַחְבּוֹשׁוֹת מִתְגַּוְּנוֹת בַּפֶּצַע, בַּמֻּגְלָה

וּבַדָּם הַקָּרוּשׁ. נִדְבָּקוֹת לְגִלְדֵי הַנֶּפֶשׁ.

תְּהוֹמוֹת יְכַסְיֻמוּ

קָפְאוּ תְּהוֹמוֹת בְּלֵב יָם

בְּיַם הַלֵּב

לֵב עִם חוֹר. חוֹר שָׁחוֹר

בְּגָלַקְסְיַת הַנֶּפֶשׁ

נֶאֱחֶזֶת בְּקַרְנוֹת הַמִּלִּים

וּבְאַהֲבָה חַמְקָנִית

חַכְמָנִית

לִמְצֹא מָזוֹר

לֶאֱחֹז בְּקֶרֶן אוֹר

לִמְרֹחַ בָּהּ אֶת הַפְּצָעִים.

הַכֹּל טוֹעִים בַּחִיּוּךְ הַמִּתְפַּזֵּר

מְשִׁיבִים חִיּוּךְ וְזֶה עוֹזֵר

לְהִתְנַהֵל בֵּין הַבְּרִיּוֹת

לְכַסּוֹת אֶת הַחֹשֶׁךְ

לְחַיֵּךְ

לְחַיֵּךְ אֶל עַדְשַׁת הַמְּצִיאוּת

...

דִּמְעָה נוֹשֶׁרֶת
אֶל תּוֹךְ הַשִּׁיר

מילה חולה

"מַחֲלָה" – מִלָּה מְחַלְחֶלֶת

אוֹחֶזֶת אֶת כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת אֵלֶיהָ

מַפִּילָה אוֹתָן אֶל תְּהוֹם הַפַּחַד

מַאֲפִילָה אֶת חַדְרֵי הַלֵּב

מַקְפִּיאָה

מְשַׁתֶּקֶת זְרִימָתוֹ הַטִּבְעִית

שֶׁל הַגּוּף.

מַחֲלָה, מְחִילָה, מוֹחֶלֶת

עַל שָׁעוֹת מִתְפּוֹרְרוֹת בֵּין דְּיֵאטוֹת

וְהַמְתָּנוֹת לְרוֹפֵא

נִשְׁעֶנֶת עַל שִׁגְרַת הַמַּטָּלוֹת

מַמְצִיאָה אוֹתָן מֵחָדָשׁ

מַרְבָּה אוֹתָן כְּדֶשֶׁא

מוֹדָה לַבּוֹרֵא עַל דְּמוּת הַגּוּף שֶׁבָּרָא לִי

הַמַּשְׂכִּיל לְכַסּוֹת מַה שֶׁנִּפְגַם בְּאִזְמֵל

בִּרְעַדַת הַיָּד שֶׁאָחֲזָה בּוֹ וְכָשְׁלָה

וְהִכְשִׁילָה...

שׁוֹלַחַת שֶׁדֶר לַתַּת-מוּדָע:

בְּ רִ י אָ ה, בְּ רִ י א וּ ת

בּ וֹ רֵ א עוֹלָם

בִּרְאִי עוֹלָמֵךְ בִּרְאִיָּתֵךְ הַמִּתְחַדֶּשֶׁת

בְּרֵיאוֹתַיִךְ הַמִּתְרוֹקְנוֹת וּמִתְמַלְּאוֹת

לפני המעוף

עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן שֶׁל הַפַּטְיוֹ

תַּחַת כַּפּוֹת הַדֶּקֶל

רְווּיוֹת טַל הַבֹּקֶר

יוֹשֶׁבֶת בְּקַו הַהַתְחָלָה

מְנַקֶּרֶת זֶרְעוֹנִים

חוֹטֶפֶת לַגָּרוֹן טִפּוֹת מַיִם

הַנּוֹשְׁרוֹת עַל הַגֶּזַע.

הָאֲוִיר עוֹמֵד

מַמְתִּין בִּנְקֻדַּת הַשִּׁנּוּי שֶׁל הַזְּמַן

שׁוּב הַחֲתָךְ בַּגוּף

הָאִזְמֵל חוֹתֵך אֶת הַזְּמַן

אַחַר-כָּךְ הָאֲוִיר יָזוּז

יִתְעַרְבֵּל

עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת כִּוּוּן הַזְּרִימָה

הַנָּכוֹן

אֶל הַהַחְלָמָה

אֶל הַהַמְרָאָה

אֶל הַמַּרְאָה הַמַּחֲנִיפָה

הַשָּׁעוֹן נֶעֱצַר

מְחוֹגָיו מְהַסְּסִים לְהִתְקַדֵּם

בַּקֶּצֶב הַנָּכוֹן

הָאָחוֹת בַּחֶדֶר הַלָּבָן

מְשׂוֹחַחַת עִם מַחְשְׁבוֹתַי

הַמַּלְבִּינוֹת מֵרֶגַע לְרֶגַע

"הָרוֹפֵא כְּבָר כָּאן"

עוֹד רֶגַע קָט יִשְׁתַּנֶּה הַזְּמַן

ענן על גג הבית

רֶכֶב עָנָן עַל גַּג הַבַּיִת

בְּאַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה שֶׁל לַיְלָה

לוֹחֵץ אֶת הָאֲוִיר.

פִּתְחֵי תִּקְוָה נִסְתָּמִים

בְּאַבְנֵי-תּוּגָה

אִישׁ הוֹלֵךְ וְתָר בֵּין הַבְּתָרִים

Open mind

Open card

וּבְשָׂרִים

מַלְכָּה בְּאַרְמוֹנוֹ תּוֹהָה

מָה בִּקֵּשׁ בָּרֶשֶׁת

כְּמִיהַת הָאוֹר דּוֹלֶפֶת

כְּנַחַל אַכְזָב

וְשִׁיר זָב
נִרְשַׁם בִּדְיוֹ הַלֵּב

חֲסַר צֶבַע.

אַהֲבַת פֶּתַע כְּמֵהָה לְבַיִת

בשעת הנעילה

חולשת אנוש גורמת לכך,

שניצחון ואמת אינם יכולים לדור תמיד

בכפיפה אחת... (ר' נחמן מברסלב)

פָּתַחְתִּי שִׁבְעִים שְׁעָרִים

בְּשִׂמְחָה נִכְנַסְתְּ. שַׁעַר אַחַר שַׁעַר,

לְרֹאשֵׁךְ עֲטָרוֹת שָׁזַרְתְּ

קָרָאת לִי: אָחוֹת הֲפוּכָה

כִּי אַתְּ בַּשַּׁמֶּנֶת שָׂחִית, אָמַרְתְּ

אֲנִי אֲפִלּוּ לֹא בְּלֶבֶּן

נוֹלַדְתִּי לְעָמָל – שְׁמִינִית בֵּין תְּרֵיסַר

וְעוֹד שְׁנַיִם. אֵין רֶגַע דַּל

מִלְחָמָה עַל כָּל בְּדַל חָמִים.

תַּחַת אוֹתָהּ קוֹרָה

עִתִּים לָעֲבוֹדָה, עִתִּים לַתּוֹרָה

סְיָג לְחָכְמָה וְאֶפֶס רַהַב

עֲשֵׂה הַרְבֵּה וְשָׂא בְּרָכָה,

אֵין עֲבוֹדָה מְבַזָּה, כִּי לְעָמָל אָדָם

וְ שְׁ שְׁ שְׁ שְׁ שְׁ שְׁ שְׁ שְׁ שְׁ שְׁ שְׁ שְׁ

וּמִכֹּחִי וְעַצְמִי, עַצְמִי וְכֹחִי
הִשְׁ שְֹ שְֹ שְׁ שְׁ שְׁ שְׁ שְׁ שְׁ שָּׁ שָּׁמֵר;

כִּי מִן הָאַיִן בָּאתָ, וְשָׁם תִּמְצָא מְנוּחַתְךָ

...

לֹא לִכְבוֹדֵךְ הַמְּלָאכָה

עַל שֻׁלְחַן יְשִׁיבוֹת נִסְמַכְתְּ

וְלֹא בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה

וּמֵאָחוֹר

שִׁגַּרְתְּ מִלִּים בְּזָוִית חַדָּה

נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי נְדִיבִים.

צואר הבקבוק

לבני לישי

"אַדְיוֹ" מִלְמֵל עַל מִפְתַּן הַיַּנְקוּת

כְּאִוְשַׁת הַנֶּבֶט בְּטַל הַבֹּקֶר

לֹא אִמָּא, אַבָּא מִלּוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת

חִיַּכְתִּי וְהוֹשַׁטְתִּי "אַדְיוֹ" יָשָׁן

שֶׁפֹּרַק בִּמְשׁוּבָה וּבְתִמְּהוֹן לֵבָב

לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹלוֹת בַּקֻּפְסָה שָׁקַק.

לְיָמִים מַכְשִׁירִים כְּאַבְנֵי לֶגוֹ פֵּרֵק

בַּאדְגֵ'טִים וְאַמְצָאוֹת בָּנָה מֵחָדָשׁ.

חֶדֶר שֶׁבְּמַאֲמָץ רַב סֻדַּר

בִּן רֶגַע שָׁב לְמַעְבָּדַת מֶחְקָר

עַל אִי-הַסֵּדֶר מָחַלְתִּי

הַדֶּלֶת סָגַרְתִּי וְדֶלֶת נִפְתְּחָה לוֹ מִבִּפְנִים

פֶּרֶץ נִפְרַץ וּבְאֵין מַפְרִיעַ

חֲלוֹמוֹת בְּחֵיקוֹ הָפְכוּ לִמְצִיאוֹת

לֹא פָּסַע כְּאַחַד הָאָדָם בְּנָתִיב מֻכַּר

מִכִּתּוֹת לִמּוּד חָמַק אֶל שֵׁבֶט הַצּוֹפִים

הָיָה כְּחוֹנִי מְעַגֵּל עִגּוּלִים

בְּחַדְרוֹ מוֹלִיד רְגָעִים גְּדוֹלִים

"גָּאוֹן בְּאֶמְצַע עֲבוֹדָה – נָא לֹא לְהַפְרִיעַ"

כָּתוּב בַּשֶּׁלֶט שֶׁתָּלוּ חֲבֵרָיו

הַיּוֹם בַּיְּחִידָה הַנִּבְחֶרֶת רְווּי אַהֲבָה וְהוֹקָרָה

מְקַבֵּל רַב-סֶרֶן:

"לִישַׁי צְוָּאר הַבַּקְבּוּק...", אָמְרוּ מְפַקְּדָיו

וְהַשְּׁתִיקָה יָפָה ...

אֻלַּפְתִּי זֶה מִכְּבָר עַל יָדוֹ לִנְצֹר מִלִּים

נְטוּיַת צַוָּאר הֶאֱזַנְתִּי לְדִבְרֵי הַלֵּל

הַבָּלוֹן הַפְּנִימִי נֶפַח רַב קִבֵּל

פַּלְגֵי צְחוֹק עֵת בַּקְבּוּק עַל רֹאשׁוֹ נִשְׁפַּךְ

מְאֻשֶּׁרֶת צָפִיתִי בַּצַּהַל

נָצַרְתִּי הָרֶגַע הָרָטֹב עַד לְשַׁד.

סיג לחכמה

כְּשֶׁצִּפּוֹר צִיְּצָה בַּחַלּוֹן

מוּל יָם הַדְּמָמָה

וְאֵם אֲדָמָה לֹא הָיְתָה

לַהֲסוֹתָהּ

לְהַסִּיטָהּ מֵהַדַּבֶּרֶת

וּמִלִּים מְיֻתָּרוֹת פָּרְשׁוּ כָּנָף

בַּחֶדֶר

וְאֵיךְ נָפְלוּ אֶל חֲלַל הָאֹזֶן

וְאֵיךְ מָשְׁכוּ מַטָּה

אֶת הַחֶבֶל

הֶבֶל הֲבָלִים

אֲשֶׁר הָיָה הָיָה

וּמָה שֶׁיִּהְיֶה

זֶה אֲנִי וְאַתָּה

וְצִפּוֹר לִבֵּנוּ

קווים וכוכבים ברוח

"כששאל הנסיך הילד את המבוגרים,

אם ציור הנחש שלו מפחיד,

ענו לו: מה יש לפחד מכובע!"

(אנטואן דה-סנט אכזיפרי)

לְבַד

שִׂיחוֹת בְּקַוִּים מַקְבִּילִים

בִּלְבַד. הָלֹךְ וָשֹׁב וְאֵין מָשׁוֹב

כְּמִקְלַעַת לְנֶפֶשׁ רַכָּה

מֵטֵאוֹרִים לֹא נָפְלוּ

וְהַשָּׁנִים בְּטִיסַת רַכָּבוֹת גָּזוּ

לְשָׂרָה הָיְתָה עֶדְנָה בְּזִקְנָתָהּ

לְעֵת יוֹבֵל בְּדַרְכִּי נִקְרְתָה

נֶפֶשׁ עֲדִינָה, הוֹמִיָּה

מְצַיֶּרֶת כִּבְשָׁה וְחָתוּל וְעָנָן

לְרַפֵּד אֶת הַשֵּׁנָה טְרוּפַת הַזִּכָּרוֹן

נֶאֱבֶקֶת בִּזְּרָעִים שֶׁל "בָּאוֹבַּבִּים"

מַנְגִיעִים אֶת תַּת-הַהַכָּרָה כְּנָגִיף

"בִּשְׁבִיל מָה יֵשׁ קוֹצִים"? שָׁאַל הַנָּסִיךְ

"לְשֵׁם מָה כְּלֵי הַגַּן"? שָׁאַלְתִּי

לְמִי הַפְּרָחִים, לְמִי הַקּוֹצִים?

"כִּבְשָׁה אוֹכֶלֶת פֶּרַח עִם קוֹץ",

עָנְתָה לְעַצְמָהּ

"יַעֲקֹב עָבַד בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים",

צִטֵּט יִצְחָק, וְרָחֵל לֹא צָחֲקָה

בְּקוֹרְאָה אֶת הָאִ-מֵיל.

הַנָּסִיךְ יַסִּיךְ לְעֵת עַתָּה, יָשִׂיחַ

מִמֶּרְחָק עַל הַקַּו

וְהַהֵד יַעֲנֶה וְיַחֲרִישׁ אֶת הָאֹזֶן הַצְּמֵאָה

וְכִבְשַׂת הַנָּסִיךְ בַּתֵּבָה, לְעֵת עַתָּה

כִּי צֶמַח שׂוֹנֵא כְּבָשִׁים

וְרוּחַ פְּרָצִים, בְּלֹא כִּוּוּן שֶׁל אוֹר

לְהִתְאַזֵּן

בונה סכרים לעת עתה

בּוֹנָה סְכָרִים לַבְּכִי, לַגֵּאוּת, לָאַהֲבָה מְמַלֵּאת גּוּפִי לְרָחוֹק-קָרוֹב

מְלַחֵךְ אֶת תַּת-הַהַכָּרָה, נוֹגֵעַ בִּמְצוּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, מַרְקִיד אֶת הַמִּלִּים,

אֶת חוּטֵי הַמַּחְשָׁבָה, כְּאִלּוּ מֵאוֹתָהּ בֵּיצִית בָּקְעָה נִשְׁמָתֵנוּ

כְּאִלּוּ בְּאוֹתָהּ רֶחֶם עֻצְּבָה וּמֵאוֹתָהּ רוּחַ נִזּוֹנָה

אֶל מַשָּׁבֶיהָ כָּמְהָה נַפְשֵׁנוּ, אֶל הַמֶּרְחָב לָנוּעַ, אֶל הַשָּׂדוֹת לְשַׁיֵּט

כְּגִבְעוֹלִים בָּרוּחַ, לִסְפֹּג לְתָאֵינוּ נִחוֹחוֹת וְחַיִּים צְלוּלִים

לְדַלֵּג מִפֶּרַח לְפֶרַח

לַחֲקֹר כָּל צֶמַח

לִינֹק אֶל הַדַּעַת טֶבַע וְצֶבַע וּתְכֹל שָׁמַיִם וַעַנְנֵי-נוֹצוֹת וּכְבָשִׁים

וְרִבּוֹא צוּרוֹת, מְשַּׁיְּטִים בְּדִמְיוֹנֵנוּ הַיַּלְדִי מְרַפְּדִים אֶת הַחוּשִׁים

וְאוֹר רָב בְּפִתְחֵנוּ...

הַשִּׁיר מִתְפַּקֵּעַ מִתּוֹכִי מִשַּׂק דְּמָעוֹת וְנוֹשֵׁר אֶל הַדַּף

מִלִּים מִלִּים לַחוֹת בּוֹהֲקוֹת עַל הַיְּרִיעָה הַלְּבָנָה שׁוֹפְכוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ

וְאוֹר חוֹזֵר אֶל הַדְּמָעוֹת

מְנַצְנְצוֹת כִּזְרִיחַת הַטַּל עַל הֶעָלִים עִם בֹּקֶר

גַּעְגּוּעַי יוֹשְׁבִים לְיַד הַמַּחְשֵׁב. מִלִּים נוֹגְעוֹת בָּרְקָמוֹת הַחַלָּשׁוֹת

צוֹפָה בַּתְּמוּנוֹת וּבְמִקְסַם הַנּוֹפִים עַל הַמָּסָךְ וּמִתְעוֹרֶרֶת אֶל חֲלוֹם

נָע בִּי גַּלִּים גַּלִּים כְּאַדְווֹת עַל מַיִם טְהוֹרִים

הֶמְיָה מְלַחֶשֶׁת

אַ הֲ בָ ה

נבט

לפרופ' רוני אלוני. תגובה למאמר:

Gradual shifts in sites of free-auxin production

during leaf-primordium development and their role in vascular
differentiation and leaf morphogenesis in Arabidopsis
(Planta (2003) 216: 841–853 DOI 10.1007/s00425-002-0937-8)

בַּחֵצִי הַשֵּׁנִי עַל קַרְקַע הַהֶכֵּרוּת

הִבַּטְתָּ

הִנְבַּטְתָּ

אֶת רֵאשִׁית הַצְּמִיחָה בְּמִלָּה נְכוֹנָה

וּבִצְלִיל, בַּחֲקִירַת סִימָנֵי הַהִתְהַוּוּת

בְּוִסּוּת מַעֲרֶכֶת הַוְּרִידִים, הַ - shoot

וְהַכֹּחַ הַמְּדַמֶּה הַמְּלַבֶּה

וּמוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת זִרְעֵי הַמַּחְשָׁבָה

שָׁלַחְתָּ עֲנָנִים לְהָגֵן עַל הַנֶּבֶט

שֶׁיַּכֶּה שֹׁרֶשׁ

שֶׁלֹּא תִּלְהַט הַשֶּׁמֶשׁ מֵעֵבֶר לַמִּדָּה

הַנְּכוֹנָה וּתְקַלְקֵל אֶת הָרֵאשִׁית

טִפּוֹת כְּחֻלּוֹת לְשִׁנּוּי צוּרָה

לְמַזֵּג צֶמַח לְצֶמַח

נְשָׁמָה לִנְשָׁמָה

מִתְבּוֹנֵן בַּיְּצִירָה בְּעֵינֵי רֶנְטְגֶן יַלְדִיּוֹת

חוֹדְרוֹת לְלֵב הַהֲוָיָה, לַנִּסְתָּר מֵהַחוּשִׁים,

לְהָנִיעַ אֶת נוֹזְלֵי הַגַּרְעִין, לְהָעִיר

אֶת הָאֶנְזִימִים, לִבְרֹא עוֹלָם חָדָשׁ

עַל קַרְקַע הַדִּמְיוֹן וּבְמֶרְחַבֵי הָאֶפְשָׁרוּת

הַ נִּ פְ תַּ חַ ת

הַנֶּבֶט בְּיָדַיִם אֲמוּנוֹת נֶאֱחַז בַּחַיִּים

הַזּוֹרְמִים בִּוְרִידָיו, מְשַׁנִּים צוּרָה

וּבַסְּגֻלָּה לְהָזִין וּלְהִזּוֹן

זֶה מִזּוֹ

וְזוֹ מִזֶּה.

משב של אור

הָעֲנָנִים מְשַׁיְּטִים הָלְאָה

הֶסְתֵּר הַפָּנִים נִקְרַע לְפִסּוֹת

וְאִבְחַת קַרְנֵי הָאוֹר בַּמַּשָּׁב הַפִּתְאֹמִי

פּוֹתַחַת אֶת יְרִיעוֹת הַלֵּב

אֹהֶל נִפְרַשׂ בֵּינֵינוּ.

מְכֻנָּסִים כְּנַוָּדִים זֶה אֶל זֶה

נִטְרָפִים בִּסְעָרָה פִּתְאֹמִית

אוֹחֲזִים בְּקַרְנוֹת הַגּוּף

וּבְרָקִים כָּל הַלַּיְלָה

מְסַלְּקִים אֶת גַּלֵּי הַחֲשֵׁכָה.

גּוּף רַךְ עִם בֹּקֶר

מְשַׁיֵּט כְּעָנָן בִּבְרִית הַבְטָחָה

אור ילחך את הפתחים

בְּבוֹאֲךָ

הָיִיתִי כְּנִצָּן שֶׁנָּגְעָה בּוֹ קֶרֶן שֶׁמֶשׁ

וְנִפְתַּח אֶל הָרֶגַע כְּשׁוֹשַׁנָּה צְחוֹרָה

אֶל נְשִׁיקַת-שֶׁמֶשׁ

מִתְפַּשֶּׁטֶת מֵעֲבָרָהּ הֶעָצוּר

מֻפְשֶׁטֶת כְּעִיר הֶעָתִיד – שַׁעַל-שַׁעַל נִבְנֵית

מַיִם רַבִּים הֵבִיאוּ אֶל קִרְבָּהּ

וַיְּהִי אֲגַם

וְהַסַּהַר בַּמַּיִם מְשַׁיֵּט

וַאֶכְרַע אֶל הַסַּהַר הַנִּרְעָד

נִרְטֶבֶת

שׁוֹתָה

בְּלֶכְתְּךָ – אֵלֵךְ לִי

לְאָן?

אֶתְנַּעֵר מִגַּעְגּוּעַי

כְּאוֹקְיָנוֹס מְנַעֵר גַּלָּיו אֶל הַחוֹף

אַבִּיט אֶל דְּמוּתְךָ בִּי

נָעָה כְּסַהַר בָּאֲגַם, מַעְגָּלִים מַעְגָּלִים

אַהֲבָה עֻבָּרִית

בְּשׁוּבְךָ

אוֹר יְלַחֵךְ אֶת הַפְּתָחִים

כשהעץ רואה אותך

לרוני

"כְּשֶׁהָעֵץ רוֹאֶה אוֹתָךְ

הוּא מִתְמַלֵּא הוֹרְמוֹנִים..."

וְנִרְקָמִים בּוֹ חֲלוֹמוֹת וְשִׁירִים

רִגְעֵי-קֶסֶם נִלְקָטִים תַּחְתָּיו

וַחֲרוּבִים מְתוּקִים.

תָּרִים אַחַר קַן-עוֹרְבָנִים יְפֵה-כָּנָף

לַחֲזוֹת מִקָּרוֹב בְּמִרְקָם אַהֲבָתָם.

הֶבְזֵק אָחַז בָּנוּ

הֶמְיַת גַּלֵּי הָאוֹר פָּשְׂתָה בַּגּוּף

כִּרְעִידַת הַצַּמָּרוֹת בְּרוּחַ-עֶרֶב

נְשִׁיקַת-דּוֹדִים יוֹקֶדֶת

הִצִּיתָה עֲנָנִים בְּסֹמֶק אַרְגְּמָנִי.

כּוֹכְבֵי אֹשֶׁר פָּרְצוּ שְׁחָקִים

וְאוֹרָם נִמְשַׁךְ עַד כָּאן

דּוֹלֵק כְּהוֹרְמוֹנֵי הָעֵץוַחֲרוּבָיו

מַבְעִיר אֶת גַּלֵּי הַמַּחְשָׁבוֹת

גַּם בְּעֵת כְּתִיבַת מַאֲמָר.

עת דודים

יְשֵׁנָה עַל שְׁקַעֲרוּרִית הָאַהֲבָה

בְּחֻלְשַׁת הַכִּסּוּף

בִּסְדִין הַפְּלִיז לְעֵת שַׁחַר בְּלֵב עֵר

רְתוּמָה אֶל קֶסֶם הָרֶגַע

שֶׁלֹּא יִתְפּוֹגֵג כַּחֲלוֹם בִּפְקִיחַת-עַיִן

בְּפִכְּחוֹן-לֵב.

עַל שְׁבִיל הַבַּיִת הוֹפִיעַ

כְּשָׁב אֶל שְׁבִיל אוֹר קַדְמוֹן

אֶל שִׁיר הַשִּׁירִים.

אֲשֶׁר יִהְיֶה הָיָה

אֲשֶׁר הָיָה יִהְיֶה

שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי בְּכָל הָעוֹלָמוֹת

בְּכָל הָעִתּוֹת

עֵת לָאַהֲבָה

ירח

מֻקָּף כּוֹכָבִים וַעֲנָנִים צְחוֹרִים

בּוֹדֵד כְּיָרֵחַ עָטוּף עַרְפִלִּים

מִתְקָרֵב

מִתְרַחֵק

מַבִּיט מִכָּל צַד כְּמוֹנָלִיזָה צוֹפִיָּה

אֶל צוֹפֶיהָ

הוֹלֵךְ מִן הַחֲלוֹם וְאֵלָיו

אוֹזְלוֹת יָדָיו

תָּלוּי עַל קִיר הַשָּׁמַיִם וְהָרָצוֹן

לֶאֱחֹז בּוֹ, לְנַעֵר

לְכַדְרֵר

מְכַשֵּׁף אֶת הַשָּׁעָה

מֵחִישׁ אֶת הַדִּמְעָה

מדרש הצדף

בְּשַׁבְרִירֵי הָאוֹר הַוְּרֻדִּים

עַל הֹר הָהָר

בְּאַשְׁמֹרֶת לַיְלָה אַחֲרוֹנָה

וֵנוּס עוֹלָה מִן הַצֶּדֶף

לוֹחֶשֶׁת מִדְרַשׁ אִשָּׁה:

אֶהְיֶה לְךָ אוֹקְיָנוֹס,

אִם תִּהְיֶה לִי חוֹף

לִכְתֹּב בּוֹ מִדְרַשׁ אַהֲבָה

לְהִבָּרֵא מֵחָדָשׁ בַּצֶּלַע

בְּחוֹל עֲדָנִים

לִבְרֹא בְּךָ עֵדֶן גַּלִּים

לְהִשָּׁבֵר בְּרֹךְ אֶל הַסֶּלַע

אֶל טֹהַר הַחוֹף

אֶל נַהֲרַת הַגּוּף

לְלַחֵךְ אֶת הָאוֹר

בַּסַּעַר הָעוֹלֶה

בִּמְחִילוֹת הַנְּשָׁמָה

בִּמְחוֹלוֹת הַגּוּף

וּמַשְׁקִיט אֶת רְעִידַת הַמַּיִם

בְּמַגָּע

בִּלְחִיכַת קַו הַיָּם

אֶת קַו הַחוֹף

אִם תִּנְצֹר טֹהַר אַהֲבָה –

קְרָא בִּשְׁמִי

וְאֶעֱלֶה אֵלֶיךָ מִן הַצֶּדֶף

מקולות מים רבים

חֵלֶב וָדֶשֶׁן עַל יְצוּעִי בְּאַשְׁמֻרוֹת

יְמִינְךָ תָּמְכָה רֹאשִׁיוּשְׂמֹאלְךָ הִרְעִידָה

אַמּוֹת סִפַּי.

רִגְשַׁת הַמַּיִם

מִקּוֹלוֹת שְׁאוֹן גַּלִּים שָׁר

צָמְאָה נַפְשִׁי

כִּי לְךָגֶּשֶׁם נְדָבוֹת

מַרְוֶה שׁוֹשַׁנַּת רוּחוֹתַי

תפילה

עֲלֵה רוֹטֵט בָּרוּחַ הַסְּתָוִית

שָׂמֵחַ לַמַּשָּׁב הֶחָדָשׁ.

עוֹמֶדֶת בִּתְפִלָּה בַּחֹדֶשׁ הַלָּבָן

מְמָרֵק הַחֲטָאִים וְעֶלְבּוֹנוֹת הֶעָבָר

וְהָרֶטֶט בִּי

מְכִינָה אֶת הַלֵּב לְבִרְכַּת הַדְּבַשׁ

בִּפְרֹשׂ חַג הַתַּפּוּחַ לְחַוָּה וְאָדָם.

אַתָּה קָשׁוּב לְרֶטֶט הֶעָלִים

לְשִׂמְחַת הַעֵצִים, בּוֹחֵן לִבָּתָם

מְעַצֵּב מֵחָדָשׁ צְמִיחָתָם

הַבֵּט אֶַל עִגּוּל הַנְּגֹהוֹת עוֹלֶה בָּהָר

מַחְזוֹר אוֹר

מַחְזוֹר אִשָּׁה

וְשִׁיר מִתְחַדֵּשׁ עַל סִפֵּנּוּ

- - -

פְּקַח לֵב לְקַבֵּל אֶת הַמַּתָּת

הִגִּיעָה עֵת לַשְּׁכִינָה בְּסֻכַּת עֳנְיֵנוּ

בּוֹא!

הַסֻּכָּה לְפִי מִדַּתְךָ

וּפְעִימַת הַלֵּב כְּרֶטֶט הֶעָלֶה

בַּמַּשָּׁב הֶחָדָשׁ

+- הוסף תגובה חדשה

תגובות:
בטעינה...

הוספה למועדפים [חזור למעלה] הפוך לעמוד הבית מפת האתר

לייבסיטי - בניית אתרים