כתב העת "שבילים" נותן שביל לרב-תרבותיות המאפיינת את האוכלוסיה בישראל ולמגוון מעגלי הזהויות של היוצרים המשתתפים בו, כמו גם למגוון היצירה האמנותית על כל סוגיה וסוגותיה.
"בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ". פסוק זה בתהילים וציורי אמנים, שנשלחו אליי באמייל העניקו את ההשראה לעיצוב גיליון מספר 6 של "שבילים" בנושא ה מ י ם. נושא המים חיוני מכמה היבטים: היבט פיסי-גיאוגרפי בארצנו מעוטת הגשמים, היבט פיסי הכרוך בחיוניות המים לחיי אדם, היבט רוחני והיבט מטאפיסי, הקושר יצר וצרכים פיסיים ביצירה ובכמיהת היוצר אל עולמות מטאפיסיים, אם במודע ואם באופן בלתי מודע. המים לובשים ופושטים צורה ביצירות האמנותיות אם כמוטיב מרכזי, כמטאפורה, כמשל, כדימוי על גווניהם הפיגורטיביים ואם בתמטיקה הכרוכה בהיבט הפיסי של המים.
במזמור נוסף בתהילים דוד המלך פונה לאלוהים: "שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר" (תהלים, קמד, ז).
האר"י (בלקוטי תורה על תהלים, צג) מסביר כי הים נמשל לחכמה, ומים רבים לבינה. האפשרות לטעות מתחילה מהבינה, כשנכנסים לפרטים ללא ראיית הכלל. כך עלולים להסתבך, כפי שמשה הסתבך בפרשת מי המריבה, כאשר במקום לדבר אל הסלע, הכה בו: "וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים" (במדבר, כ, יא). לכן הוא ירד ממדרגתו, משום שהיה מוטל עליו להוציא מים בעלמא, בבחינת חכמה, ובפועל הוא הוציא רק מים רבים בבחינת בינה.
כוונת הקב"ה, לפי האר"י, הייתה לחבר את עם ישראל לחכמה, שבה אין מקום לסטייה מן האמת. זהו החיבור הנצחי והמושלם. מקור ההפרדה והנבדלות באדם מקורם באנוכיותו. המקור לאנוכיות טמון כבר בעצם היצירה הבראשיתית, כאשר הקב"ה כביכול צמצם את אורו האין סופי, ומתוך כך נברא חללו של עולם הבריאה.
מצד אחד האנוכיות מאפשרת לאדם לבטא את ייחודיותו ולהיבדל מסביבתו החברתית, ועל אחת כמה וכמה כאשר אנו עוסקים ביוצר וביצירתו האמנותית, בה לקול האישי יש משמעות וצורך מהותי. מצד שני, כאשר אדם מחשיב את עצמו לאישיות נפרדת, הוא עלול לחטוא באנוכיות ולא להחשיב את זולתו. קיבוץ היצירות בנושא משותף, במקרה זה נושא ה מ י ם, מאפשר הצצה, הכרה והתחשבות בזולת וביצירות שמחוץ למעגלו הפרטי של היוצר, האמן.
אחד הפירושים של מהות א ד ם נובעת מהרכב האותיות: דם, והאות א המהווה את יסוד המים. האות א' על-פי הקבלה מסמלת מים עליונים ומים תחתונים ורקיע באמצע. לפי חז"ל, אדם הוא חצי מים וחצי דם, ועליו לשמור על האיזון ביניהם. הכוח לשמור על איזון זה שייך לספירת הגבורה (לפי תורת הספירות של האר"י). הדם מכיל את יסוד האש והתסיסה, המים הם מרכיב חיוני מרגיע, ולכן לפי חז"ל, האדם צריך להיות באיזון בין רגיעה לבין תסיסה. זוהי למעשה החיוניות.
אוסקר ווילד אמר: מים שאתה לא יכול לשתות מהם תן להם לזרום...
אנו משתדלים לתת ליוצר אפשרות לזרום להתפתח ולקבל במה ראויה ב"שבילים" מבלי לאבד את זכות הבחירה של מיטב היצירות שנשלחו על-די 64 הסופרים, המשוררים והאמנים המשתתפים בגיליון זה ומודים לפרופ' אלוני על תרומתו הנכבדה להפצת "שבילים" בספריות בחו"ל.
נושא הגיליון החמישי - נ ש י ם. אחד ההבדלים התרבותיים-החברתיים בין נשים וגברים הנדון רבות קשור לנושא התעסוקה. השתתפותן של נשים בכוח העבודה עבר מהפך במהלך השנים. עם עלייתו של הקפיטליזם נשים תפסו תפקיד חשוב גם מחוץ לעבודות הבית, והן הולכות וכובשות תחומים מסוימים, שבעבר היו נחלת הגברים כמו הוראה, רפואה, עריכת דין, אמנות וספרות. השתתפותן בכוח העבודה הוא תלוי גורמי השכלה, מעמד אישי וחברתי, כמו גם פרסום מקצועי. אם בעבר מעטות היו האמניות, הסופרות והמשוררות הידועות, הרי שכיום מספרן בולט בכל תחומי האמנות, והשתתפותן כחברות פעילות באגודות הסופרים היא רבה. המצב לא שונה במודיעין והסביבה. למספר החברות בבית הסופר מודיעין יתרון קל על פני מספר הסופרים הגברים. נושא הנשיות שכיח ביצירות האמנותיות בקרב היוצרים לסוגיהם השונים במודיעין והסביבה, והוא הוצא כפועל יוצא של מצב זה. גיליון זה כולל מאמר של פרופ' נורית גוברין על כתב העת "שבילים" המשווה בינו לבין כתבי עת מקומיים אחרים בעבר ובהווה. בגיליון זה משתתפים 48 משוררים וסופרים ו - 21 אמנים.
נושא הגיליון הרביעי, ר ב - ת ר ב ו ת י ו ת, צמח מתוך הצורך של חברי בית-הסופר מודיעין והסביבה: אמנים, משוררים וסופרים, המרבים לעסוק בנושא זה ביצירתם האמנותית. מתן ביטוי לנושא זה ביצירתם נותן שיקוף אותנטי לאוכלוסיה הרבגונית במודיעין-מכבים-רעות, הכוללת עולים חדשים ועולים וותיקים ממזרח וממערב. בין הוותיקים נמנה דור הסבים והסבתות, שבאים לגור ליד הבנים והנכדים, לסייע להם לבנות עתיד בעיר העתיד.
הגיליון כולל שבעה מדורים: "שבילי שירה", "שבילי עיון והגות", "שבילי סיפור", "שבילי תרגום", "שבילי ספר", "שביל לאמנים" ו"שביל לספרים חדשים".
במדור "שבילי תרגום" אנו מקפידים לתת את המקור מול התרגום מתוך מגמה לסייע לעולים בסלילת דרכם בשבילי השפה העברית האמנותית ולהגביר את שיתוף הפעולה בין החברים החדשים והוותיקים המסייעים זה לזה גם בתרגומי היצירות הנשלחות למערכת. במדור זה משתתף הפעם האסטרופיסקאי, פרופ' עמרי וונדל, עורך כתב-עת בשפת האספרנטו ומתרגם שירים לשפה זו. פרופ' וונדל יתרגם שירים לאספרנטו גם בגליונות הבאים.
תודות לפרופ' נורית גוברין על היוזמה לכלול בגיליון זה במדור "שבילי עיון והגות" מאמר על הסופר יוסף חיים ברנר, שבשנה זו מלאו 100 להירצחו; לד"ר דני בר מעוז, עורך "תהודה", ששלח למערכת מאמר מקיף ומעמיק על חייה של דמות ייחודית וצבעונית במושבה רחובות – מרים מזרחי שעלתה מתימן ב – 1908; לד"ר צילה הרשקו, ששלחה מאמר מרתק על דמותה של רחל שייגאם, לוחמת המחתרת בצרפת; לד"ר חדוה בכרך רבינזון ששלחה תרגומים לשירתו המופלאה של המשורר המונגולי, הדהה סנדו, לאמנית אורלי שפיר, שהציעה את הנושא ולכל משתתפי החוברת, משוררים, סופרים ואמנים על מגוון יצירותיהם בנושא הרב-תרבותי. 45 סופרים ומשוררים משתתפים בגיליון זה ו – 24 אמנים.
לאחר הצלחת הגיליון השלישי, שבו הוספנו מדור מיוחד לאמנים בצבע ולאור הביקוש הרב לפרסום יצירות אמנות ב"שבילים" הרחבנו את מספר עמודי הצבע בגיליון הנוכחי, שנושאו ר ב - ת ר ב ו ת י ו ת.
לאחר "קולות" – נושא הגיליון הראשון ו"אורות" – נושא הגיליון השני, מצאנו לנכון, חברי בית הסופר מודיעין והסביבה וחברי המערכת, להקדיש את היצירה הספרותית והאמנותית של הגיליון השלישי לנושא "מקום" ולייחד מקום חשוב לעיר העתיד מודיעין-מכבים-רעות. בשל כך פתחנו במדור ייחודי לגיליון זה – "שבילי שיר לראש העיר."
הגיליון הראשון של "שבילים" נֻתַּב לנושא הרחב "קולות", כניסיון לתת ביטוי למזיגה של מגוון הקולות של היוצרים הרבים, שבחרו את מודיעין – "עיר העתיד" וסביבותיה לגור בה וליצור בה, והגיליון השני "אורות", שיצא לאור בחנוכה, הדגיש את מוטיב האור הקשור בחג ובמקום ההיסטורי של מודיעין, יישובם של החשמונאים.
נושא הגיליון השלישי נותן ביטוי לכל רובדי משמעויותיו של ה מ ק ו ם, למן הרובד הקונקרטי-הגיאוגראפי ועד הרובד המטאפיסי כשם ההווייה האלוהית.
הגיליון נפתח בהתייחסות לראשי העיר של מודיעין-מכבים-רעות מתוך הכרה לחשיבות השפעתם והטבעת חותמם על ה"מקום" מכל בחינה שהיא: אדריכלות, נופים, תרבות, אוכלוסיה, רווחה וכיו"ב, ומתוך רצון לחשוף היבט באישיותו של כל אחד מהם, היבט הקשור לשירה ולהשפעתה עליו.
בגיליון השלישי אירחנו שני משוררים שלהם השפעה על התרבות המקומית הישראלית: רוני סומק, משורר שצמח מתוך המעברה אל פסגת התרבות והספרות הישראלית. שירתו פופולרית בקרב וותיקים וצעירים וכובשת לה קהלים בעולם כולו, ויוסי שריד, שהשפעותיו רב כיווניות: הטביע חותם פוליטי, בהיותו חבר כנסת ועיתונאי, וחותם תרבותי בהיותו שר חינוך, אמנם לתקופה קצרה, אך ממשיך להטביע חותם בכתיבתו הפובליציסטית (עיתון "הארץ") ובכתיבתו הספרותית.
דמות נוספת מהתחום הפוליטי, שמתמסרת כיום לכתיבה, לעיתונות ברדיו ולתחומי הספרות – ח"כ (לשעבר) גאולה כהן. התייחסנו לספרה המצליח "אין לי כוח להיות עייפה" במדור "שבילי עיון, הגות וביקורת". גאולה כהן מקדמת את מורשתו של המשורר הלאומי, אורי צבי גרינברג, ומכהנת כיו"ר בית אצ"ג. על תרומתה למדינה זכתה בפרס ישראל ב – 2003.
בגיליון השלישי השתתפו 39 כותבים ו – 28 אמנים. רבים מהם מושכים ידם במכחול ובעט בד בבד, כפי שניתן יהיה לראות בגיליון שלפניכם.
הרעיון לייסד כתב-עת ספרותי עלה בי בשל הביקוש לבמה ספרותית הולמת במודיעין והסביבה, עיר הצומחת בקצב מהיר ומושכת אליה אוכלוסיה אינטילגנטית, בתוכה משוררים וסופרים, ביניהם ידועים ומוכרים לקהל הרחב. חשתי צורך בכתב-עת, שיעניק במה בין תחומית ליצירה האמנותית והספרותית הענפה הפורחת בסדנאות הכתיבה היוצרת, שאני מנחה בבית-הסופר מודיעין והסביבה (ע"ר) ובמרכז הרב-תחומי במודיעין ולמשוררים וסופרים, שכבר קנו לעצמם שם. כתב העת "שבילים" נותן לגיטימציה למרחב העשייה, מבלי לנסות לצמצם את היצירה לזרם אופנתי כזה או אחר או למעגל כותבים סגור. המוטו של "שבילים" הוא אותנטיות המבע והיענות לקול הפנימי וניתובו לשביל ייחודי המשקף את עולם ה"אני" החד-פעמי, תוך הקשבה למגוון הקולות היוצרים ולהפגשת השביל הייחודי של כל יוצר בצמתים של שבילי יצירה. את השם "שבילים" הענקתי בהשראת חוויה מכוננת בילדותי - שיטוט בשבילי השדות והמרחבים הירוקים של כפר ילדותי, עמקה שבגליל המערבי. בקברטים הספרותיים בבית-הסופר מודיעין והסביבה נשמעים קולות וותיקים וקולות חדשים על אותה במה ומאפשרים דיאלוג פתוח בין יוצרים תוך שילוב תצוגות אמנות באירועי הספרות ויוצרים מתחום המוסיקה והתיאטרון. הגיליון הראשון של "שבילים" נֻתַּב לנושא הרחב "קולות", כניסיון לתת ביטוי למזיגה של מגוון הקולות של היוצרים הרבים, שבחרו את מודיעין – "עיר העתיד" וסביבותיה לגור בה וליצור בה, והוא זכה לתשואות הן מאנשי אקדמיה והן מיוצרים בתחומי האמנות השונים, ובפרט משוררים וסופרים.
נושא הגיליון השניי – א ו ר ו ת. למה א ו ר ו ת? בדרך כלל האור נחשב כמשל לחוכמה וכסמל אוניברסלי להבנה. בשפות ובתרבויות שונות משתמשים במִלים "אני רואה ש"... כביטוי להבנת דבר מה. המִלה "אור" משמשת בתורה, במידה רבה, במובן של ידע וחוכמה. הנרטיב של בריאת העולם בבראשית פותח בבריאת האור. התלמוד מסביר, שאור זה האיר לאדם ולחווה במשך שלושים ושש שעות, מיום שִשי בצהריים ועד צאת השבת. באור זה אדם יכול היה לראות "מקצה העולם ועד קצהו". במשך זמן זה הוצגו בפני המין האנושי האור הבראשיתי, החוכמה הפנימית של התכלית ושל האמת. אור זה הוסתר מן המין האנושי ונאגר לעתיד לבוא. מאז האנושות כמהה לאור הזה.
ביטוי לכמיהה זו ניתן לראות בתפילות, בלימודי הקבלה ההולכים ומתרחבים בימינו בעולם עולו, בספרות ובייחוד בשירה, כפי שניווכח גם מהיצירות בגיליון שלפניכם, הכולל ארבעים ושלושה כותבים.
"שבילים" נותן במה לסופרים ומשוררים ותיקים וצעירים וכן לאמנים רב תחומיים הנפגשים במעגלי יצירה משותפים עם סופרים ומשוררים ועם כותבי מסה ומחקר, הגות וביקורת. כך למשל, יצירות שצוירו במיוחד לכבודו של המשורר, אפרים באוך, שהתארח בבית-הסופר מודיעין. האמנים ציירו שורות משיריו. יצירות אלו מקבלות "שביל-פרסום" בכתב-העת "שבילים" וכן יצירות ספרותיות שנכתבות בהשראת עבודות אמנים במסגרת המעגל היצירתי המשותף תחת קורת הגג של "בית-הסופר מודיעין והסביבה" (ע"ר). גם הן מקבלות במה "בשבילים".
השראה לשבילי שירה ולעשייה ספרותית אני יונקת ממזמורי תהילים, אותם שמעתי מסבי שלום אברהם זצ"ל מידי עלות השחר בקולו הערב ובחן סלסוליו. מזמורים אלו עדיין מלווים אותי מדי יום ביומו ומעניקים לי "שבילי יצירה" במרחב הספרותי הרחב הקיים בבחינת "ושבילך במים רבים" (תהילים, ע"ז, 20). אני חדורת תקווה, שכל יוצר ימצא לו שביל משלו בתוך יער הקולות התרבותי על כל קשת גווניו.
כתב העת "שבילים" נותן לגיטימציה למרחב העשייה, מבלי לנסות לצמצם את היצירה לזרם אופנתי כזה אחר או למעגל כותבים סגור. המוטו של "שבילים" הוא אותנטיות המבע והיענות לקול הפנימי וניתובו לשביל ייחודי המשקף את ה"אני" החד-פעמי תוך הקשבה למגוון הקולות היוצרים ולהפגשת השביל הייחודי של כל יוצר בצמתים של שבילי יצירה.
החוברת הראשונה של "שבילים" מנותבת לנושא הרחב "קולות". היא משקפת מזיגה של הקולות השונים הנשמעים בארצנו ומקבלת ביטוי ביוצרים הרבים, שבחרו את מודיעין – "עיר העתיד" לגור בה וליצור בה.
"שבילים" ינסה לתת במה ליצירה הנענית לקול התוהה, המתלבט, השואל ומחפש משמעות במרחב הקיומי. מפגשי היוצרים שאנו מקיימים תחת "קורת-הגג" של בית-הסופר במודיעין, מטרתם להפגיש את הקולות המהדהדים, לפגוש אחרים התועים במדבר היצירה ומחפשים מקום וארץ יעודה ולנתב את הקול האישי בין ים הקולות הנשמעים. זה מסביר את הנושא הנבחר לחוברת הראשונה של כתב העת – ק ו ל ו ת.
"שבילים" מעניק במה בין תחומית ליצירה האמנותית והספרותית הענפה הפורחת בסדנאות הכתיבה היוצרת בבית-הסופר ובמרכז הרב-תחומי ולמשוררים והסופרים, שכבר קנו לעצמם שם ומציגים את יצירותיהם בבמות הארציות ובחו"ל.
בקברטים הספרותיים במסגרת בית הסופר מודיעין והסביבה נשמעים קולות וותיקים וקולות חדשים על אותה במה ומאפשרים דיאלוג פתוח בין יוצרים תוך שילוב תצוגות אמנות באירועי ספרות וקולות מוסיקאליים, קלאסיים ופוסט-מודרניים.
מגוון הקולות הללו ימצא שביל פרסום הולם במגוון המדורים של "שבילים".
|
.jpg)
בטעינה...
